פונדקאות

פונדקאות בישראל

רבים מנסים להגשים חלומם לעבר חלום ההורות. בעבר הדרך הספונטנית הטבעית הייתה היחידה לשם הגשמת חלום זה. עם חלוף השנים ועם התפתחות המדע עולה הבנה כי חייבת להיות דרך נוספת, טובה יותר לאלו שלא צלחו דרכם בדרך הטבעית להגשים את חלום ההורות. בין השיטות המקובלות היום היא שיטת הפונדקאות. כדי לפשט את התהליך ולהקל במסירת המידע, במאמר זה נסקור על ידי שאילת שאלות את נושא הפונדקאות בישראל.

מה הוא תהליך הפונדקאות?

תהליך הפונדקאות הוא תהליך שבו מופרית ביצית של אישה עם זרע הגבר בצורה חיצונית (הפריה מלאכותית), כאשר את הביצית המופרית מחזירים לרחם האישה.

מתי נפנה לתהליך פונדקאות?

כאשר אין אפשרי בדרך הספונטנית לקיים הריון כתוצאה מבעיות בריאותיות אצל בת הזוג המשפיעות על פריונה, לחילופין, בעיות פריון אצל בן הזוג כגון ספירת זרע, איכות זרע המונעים מבן זוג הפריה של ביצית בת הסוג בדרך ספונטנית. נוסף, כאשר מדובר בזוג חד מיני המעוניין להביא ילדים לעולם או לחלופין באדם יחידני ללא זוגיות המעוניין להגשים את חלום ההורות. בכל אחד מהמקרים המדוברים רשאי על פי חוק האדם לפנות לתהליך פונדקאות.

מי היא אישה פונדקאית?

אישה פונדקאית היא אישה שתישא ברחמה את הביצית המופרית בהתנדבות או בתמורת תשלום. האישה יכולה להיות מכרה של ההורים הצפויים או לחילופין מישהי זרה. לכאן או לכאן, מעמדה של האישה הפונדקאית, זכויותיה וחובותיה מעוגנים בחוזה בטרם ייחל תהליך הפונדקאות.

מה הם סוגי הפונדקאות הקיימים?

"פונדקאות חלקית" או בשמה הנלווה "פונדקאות מסורתית" הינה פונדקאות בה העובר נוצר מהזרעה הנעשית עם ביצית של האם הפונדקאית. שיטה זו אינה נהוגה בישראל, ואף איננה חוקית.

"פונדקאות מלאה" או בשמה הנלווה "פונדקאות הריונית" הינה פונדקאות בה העובר נוצר מביצית שאיננה שייכת לאם הפונדקאית.  זה הוא תהליך הפונדקאות היחיד המותר והחוקי בישראל.

היבטים חוקתיים והלכתיים לנושא הפונדקאות בישראל

לכל מדינה באם וכאשר מאשרת את תהליך הפונדקאות ישנו הליך חוקתי שעל מבקש התהליך להגיש. בישראל הפונדקאות היא מותרת, כאמור, ההיתר מתייחס רק לפונדקאות מסוג "פונדקאות מלאה"/ "פונדקאות הריונית".

בכל מקרה כאשר אדם רוצה להתחיל בתהליך של פונדקאות חייב לבצע הגשת בקשה מסודרת בכתב לשם אישור התהליך. את הבקשה לפונדקאות מעביר לאישור משרד הבריאות על פי "חוק ההסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) התשנ"ו 1996".

מטרת המחוקק בחקיקה ועיגון התהליך בחוק היא מניעה של האפשרות של סחר בתינוקות.

אף בית הדין הרבני מתייחס לסוגיית "היווצרות חיים" ומתקיימים פסקי הלכה הדנים בשאלות שונות, בינהן, מי הוא ההורה, באם מדובר באם פונדקאית שאינה יהודייה, מה תהיה הזהות הדתית של התינוק, האם מותר השימוש של אישה/גבר בפונדקאות ובאילו סייגים וכן הלאה. היות ואנו חיים בישראל, נשען המחוקק בעת חקיקתו על ההלכה היהודית ופסיקותיה.

מה הוא הסכם פונדקאות?

היות ומדובר בתהליך מורכב, הטומן בחובו רגשות רבים, מתח, לבטים, חרדה, ציפייה, לעיתים מעורבים אנשים שאינם מכירים אחד את רעהו כלל דורש המחוקק כי כבר בטרם מתחיל תהליך יתבצע בכתב הסכן בין הצדדים המעורבים. בין האם הפונדקאית להורה או הורים המיועדים. תוכן ההסכם והסייגים העולים בו יהיו בהתאמה אישית כל מקרה לגופו, יחד עם זאת ישנם נושאים כי מהותי כי ייחתמו בהתחלה, כגון, מי נושא ומצי באלו עלויות, אחריות הורית ליילוד העתיד לבוא ועוד.

תהליך הפונדקאות בישראל, כיצד מתבצע בפועל?

לאחר שמתקבל האישור המיועד מהוועדה לעבר ביצוע האקט עצמו, ישנם מרכזים רפואיים המתמחים בפונדקאות. אלו ילוו את כל הגורמים המשתתפים בתהליך, האם הפונדקאית ועד להורים המיועדים. מבדיקות התחלתיות הבוחנות את המצב הבריאותי ועד הפרייה, השרשה העובר המופרה ברחם הפונדקאית, מעקב אחר תקינות ההיריון ועד לסיום המיוחל לידת תינוק חזק ובריא, ולעיתים אף לידה מרובת עוברים. בשלב האחרון לתהליך יימסר התינוק לידי הוריו לאחר קבלת כל האישורים הרלוונטיים.

לסיכום:

לעיתים דרך הפונדקאות היא היחידה המאפשרת במקרים מסוימים להפוך מאדם להורה, ולכן כל מקרה נשקל לגופו של עניין ומתקבלת החלטה פרטנית לאישור או אחרת על ידי הוועדה. חשוב להכיר בכל האלטרנטיבות העומדות בפנינו כדי להגשים את חלום ההורות. גם אם נראה מורכב, חשוב לזכור כי הדבר קיים ואפשרי!

ייעוץ מקוון