פונדקאות – היבטים חוקיים

פונדקאות - היבטים חוקיים

הפונדקאות מאפשרת לזוגות שמסיבה כלשהי אינם יכולים להרות וללדת להביא לעולם ילדים בעלי מטען גנטי כשלהם. הסיבות בגינן מבקשים זוגות ויחידים להיעזר בשירותיה של פונדקאית הן בעיקרן רפואיות (גופניות או נפשיות), וכוללות נשים ללא רחם ו/או שחלות, נשים שהריון עלול לסכן באופן משמעותי את בריאותן, או נשים שסבלות מפגמים שלא ניתנים לתיקון ברחמן. אחד מיתרונותיה של הפונדקאות, מעבר לכך שהיא מאפשרת קשר גנטי בין הילד להוריו (לפחות לאחד מהם), הוא בכך שהיא מספקת אלטרנטיבה לאימוץ, שהינו לרוב תהליך ממושך ומאיים.

פונדקאות כוללת הסכם כתוב בין האם הפונדקאית לבין היחיד או הזוג שעתידים לקבל את התינוק לרשותם. אופי ההסכם ותוכנו משתנים ממקרה למקרה וממדינה למדינה. בישראל], ההסכם הוא חובה, והוא תקף רק לאחר אישור ועדה מיוחדת במשרד הבריאות. בהסכם מוותרת האם הפונדקאית על האחריות הורית על הילוד, ומעבירה אותו לצד החתום על ההסכם.

סוגי פונדקאות

ישנם שני סוגי פונדקאות:

‘‘פונדקאות חלקית‘‘ או ‘‘פונדקאות מסורתית‘‘ (Traditional surrogacy). בפונדקאות חלקית נוצר  העובר מהביצית של האם הפונדקאית, לרוב באמצעות הזרעה מלאכותית. סוג זה של פונדקאות אינו חוקי במדינת ישראל.

‘‘פונדקאות מלאה‘‘ או ‘‘פונדקאות הריונית‘‘ (Gestational surrogacy). בפונדקאות מלאה נוצר העובר מביצית שאינה של האם הפונדקאית - למשל, מביצית של תרומת ביציות או מביצית של בת הזוג שאינה יכולה להרות. במקרה כזה מתבצעת הפריה חוץ גופית והעוברים שנוצרים במעבדה מושתלים לרחמה של הפונדקאית.

מעמדה של הפונדקאות

בכל מדינה חוקים ותקנות המסדירים את נושא הפונדקאות. במדינות רבות היא אסורה לחלוטין. במדינות אחרות היא מותרת, אך במגבלות שונות. פונדקאות בישראל: מותרת עפ"י החוק. בכל מקרה יש צורך לקבל אישור משרד הבריאות,לפי "חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996". על פי החוק הסכם פונדקאות נכנס לתוקף רק לאחר:

✔ עריכת הסכם בכתב בין ההורים המיועדים לאם הנושאת ‘‘‘ואישורו על ידי ועדה‘‘‘, הכוללת מומחים רפואיים, משפטיים, סוציאלים ודתיים.
✔ ההורים המיועדים הם בני זוג, בגירים, תושבי ישראל, והאם הפונדקאית אינה נשואה (למניעת חשש ממזרות).
✔ המועמדת לאם פונדקאית אינה קרובת משפחה של אחד מן ההורים המיועדים.
✔ המועמדת לאם הנושאת היא בת דתה של האם המיועדת. פרט למקרים הקבועים בחוק.

✔ המועמדת להיות אם נושאת תהיה אישה בין הגילאים 22-38, לא-נשואה, ואשר ילדה לפחות פעם אחת בחייה, אך לא יותר מארבע פעמים.

✔ מותרת רק פונדקאות מלאה (לא פונדקאות חלקית) - הזרע המשמש להפריה חוץ גופית הוא של האב המיועד, והביצית אינה של האם הנושאת.

✔ החוק מתיר לשלם לאם הפונדקאית תשלום לכיסוי הוצאותיה וכפיצוי על אובדן כושר השתכרות וכדומה. בניגוד להמלצות ועדת אלוני, החוק מתיר גם תשלום לגורמים שלישיים, כדוגמת סוכנויות פונדקאות.

✔ אשה יכולה להיות פונדקאית לכל היותר פעמיים בימי חייה.

מאז תחולת החוק נולדו בישראל כ-165 תינוקות באמצעות פונדקאות (המידע נכון ל-2007). מאחר ששירותי פונדקאות אינם ניתנים ליחידים אלא רק לזוגות, הוקמה בשנת 2004 ועדה נוספת שנועדה לשקול מקרי פונדקאות לכאלו שאינם בני זוג (למשל אשה לא נשואה המעוניינת להביא לעולם באמצעות אם פונדקאית, ילד מגבר המוכר לה, אבל שאינו בן זוגה). פונדקאות עבור נשים לא נשואות(מיועדות למשפחה חד הורית) , זוגות חד מיניים (הומו-לסביות) או זוג מיועד לפונדקאות אשר מעוניין בעלות נמוכה מאשר פונדקאות בישראל. פונדקאות הינה הדרך של גבר בודד , זוג הומוסקסואליים או במקרים מסוימים אישה בודדה או לסביות , להפוך להורים

ייעוץ מקוון